Our website is made possible by displaying online advertisements to our visitors.
Please consider supporting us by disabling your ad blocker.

Responsive image


GRAIL

Gravity Recovery and Interior Laboratory
הדמיית אמן של זוג חלליות GRAIL סורקות יחדיו את הירח
הדמיית אמן של זוג חלליות GRAIL סורקות יחדיו את הירח
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל JPL
יצרן לוקהיד מרטין, MIT
תאריך שיגור 10 בספטמבר 2011
משגר דלתא II
אתר שיגור SLC-17B, קייפ קנוורל
http://moon.mit.edu/
משימה
סוג משימה זוג מקפות
לוויין של הירח
תאריך כניסה למסלול GRAIL-A ב-31 בדצמבר 2011
GRAIL-B ב-1 בינואר 2012
משך המשימה הכולל 10 בספטמבר 2011 – 7 בדצמבר 2012 (שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
משקל 132.6 ק"ג
שיגור GRAIL על גבי משגר דלתא 2 ב-10 בספטמבר 2011

Gravity Recovery and Interior Laboratory (בראשי תיבות: GRAIL) הייתה משימה לחקר הירח, חלק מתוכנית דיסקברי של נאס"א. המשימה כוללת שתי מקפות המקיפות את הירח וממפות את שדה הכבידה שלו באיכות גבוהה כדי שניתן יהיה לקבוע את הרכבו הפנימי של הירח. שתי חלליות ה-GRAIL שוגרו ב-10 בספטמבר 2011 על גבי משגר דלתא II מנמל החלל קייפ קנוורל. GRAIL-A נכנסה למסלול סביב הירח ב-31 בדצמבר 2011 ו-GRAIL-B נכנסה למסלול יום לאחר מכן, ב-1 בינואר 2012. ב-17 בינואר 2012 נבחרו שני שמות לשתי חלליות ה-GRAIL שהוצעו על ידי תלמידי כיתה ד' מבית הספר היסודי אמילי דיקנסון מבוזמן, מונטנה. השמות שנבחרו לחלליות הם Ebb (אֶבּ) ו-Flow (פְֿלוֹּ) ל-GRAIL A ו-B בהתאמה.[1]

השלב המדעי של המשימה נמשך 88 יום, מ-7 במרץ 2012 עד 29 במאי 2012. מחקר מדעי נוסף החל ב-8 באוגוסט. לאחר סיום המשימה, החל תהליך פירוק של המקפות שנמשך 5 ימים, וב-17 בדצמבר שתי החלליות התרסקו על פני הירח.[2][3] טכניקת סריקת שדה הכבידה של הירח דומה לזו ששימשה את החללית GRACE ומבנה החלליות מבוסס על מבנה החללית XSS-11.[4]

בשונה ממשימות תוכנית אפולו ומשימות בלתי מאוישות אחרות, להן ארכו כשלושה ימים להגיע אל הירח, משימת GRAIL משתמשת במסלול נקודת לגראנז' L1 טרנס-ירחי שנמשך שלושה עד ארבעה חודשים. מסלול זה נבחר כדי לחסוך בדלק, להגן על הכלים שעל החללית וכדי להאט את החלליות בהגעה לירח כך שיכנסו למסלול נמוך מאוד של 50 ק"מ מעל פני הקרקע ושהמרחק בין שתי החלליות (שיגיעו לירח בהפרש של 24 שעות אחת מהשנייה) יהיה בין 175 ל-225 ק"מ.[5][6] הקפדנות הלחוצה בקשר לתוכנית הטיסה של החלליות השאירה זמן מועט מאוד לתיקון שגיאות שהובילו לחלון שיגור שנמשך שנייה אחת פעמיים ביום.[7]

החוקרת הראשית במשימת GRAIL היא מריה זובר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). התוכנית מנוהלת עבור נאס"א על ידי המעבדה להנעה סילונית (JPL) עלות התוכנית נכון לאוגוסט 2011 הייתה 496 מיליון דולרים.[8]

  1. ^ Montana Students Pick Winning Names for Moon Craft
  2. ^ GRAIL web page. "Mission Design" . MIT. Retrieved 13 April 2011.
  3. ^ Last Flight for GRAIL's Twin Spacecraft, אתר נאס"א
  4. ^ Taylor Dinerman (Monday, 31 December 2007). "Is XSS-11 the answer to America’s quest for Operationally Responsive Space?" . The Space Review. Retrieved 31 August 2011.
  5. ^ "Mission Overview" . MIT. Retrieved 10 September 2011.
  6. ^ "Mission Design" . NASA. Retrieved 10 September 2011.
  7. ^ Justin Ray (17 August 2011). "GRAIL Launch Window Chart" . SpaceFlight Now. Retrieved 9 September 2011.
  8. ^ "NASA Spacecraft Begins 5-Year Trip to Jupiter"

Previous Page Next Page